אחת הזכויות הבסיסיות שלנו כבני אדם, היא להחליט על גופנו, לשמור עליו, לשמור על כבודנו ובעצם להחליט על עצמנו. כמובן שבכל מדינות המערב זכות זו מעוגנת בחקיקת יסוד, או בחוקה, וכך גם בישראל, מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמורות לכל אדם ואדם במדינה הזכויות הבסיסיות מכוחו – הזכות שלא יפגעו לאדם בחייו, בגופו, בכבודו של אדם באשר הוא אדם, הזכות שלא לפגוע בקניינו של אדם, כל אדם זכאי להגנה על גופו ועל כבודו, וכמו כן, הרחיבה הפסיקה הכרה בזכויות יסוד נוספות מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כגון חופש הביטוי, חופש הדת וגם – הזכות לשוויון.
כאן נכנס לתמונה ייפוי הכוח המתמשך. הכיצד?
מה קורה בעצם, בשלב שבו האדם כבר לא יכול לשמור בעצמו על זכויות היסוד שהוזכרו לעיל? מה קורה כאשר אדם כבר אינו יכול ואינו מסוגל להחליט על עצמו כי חלילה נעשה לפגוע נפש, או פגוע פיזית קשות או שעבר תאונה קשה או עקב כל סיבה מהותית אחרת?
בעבר, כאשר אדם כבר לא היה "כשיר", כלומר, לא יכול היה לקבל החלטות מושכלות מפאת מוגבלותו הנפשית או השכלית (וכאשר לא חתם על ייפוי כוח רפואי בהתאם לדין), צריך היה לפנות להליך אפוטרופסות, היינו – שימונה אפוטרופוס על אותו האדם, כאשר מי שיחליט לגביו יהיה אותו האפוטרופוס שמונה. לא רק שמדובר בהליך ארוך, שחייב לעבור דרך בית משפט, אשר ממנה את האפוטרופוס, מדובר בעלויות לא מבוטלות לעורכי דין בגין ניהול ההליך ובסופו של ההליך – מי שמחליט מי יהיה האפוטרופוס זה בית המשפט. כמו כן, לאחר מינוי האפוטרופוס, מי שמחליט על חייו של אותו האדם – הוא האפוטרופוס ולא האדם בעצמו.
מדינת ישראל שאבה ממדינות העולם השונות (אוסטרליה, אנגליה ועוד) את התפיסה החברתית שתופסת תאוצה, ביחס לאנשים עם מוגבלויות – אשר שמה את האדם במרכז, ואת הזכות של כל אדם לחיות את החיים שלו בהתאם לרצונות שלו ובהתאם לבחירות שלו, וכאן משתלבות זכויות היסוד שדיברתי עליהן בהתחלה. התפיסה החברתית, שמה את הדגש על היכולת של האדם ולא על המוגבלות שלו. עם תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962, מדינת ישראל בעצם מכירה בחובתה לאפשר לכל אדם למצות את היכולות שלו, באמצעות ייפוי כוח מתמשך, גם אם היכולות הללו הוגבלו זמנית או בקביעות.
ייפוי כוח מתמשך, מאפשר לכל אדם בגיר, בשלב שבו הוא בעל יכולת ומסוגלות לקבל החלטות ולבצע פעולות בעצמו, לערוך מסמך משפטי זה, אצל עורך דין שעבר הכשרה לכך (הכשרה של משרד המשפטים), ובו לכתוב מה בדיוק הוא רוצה שיקרה ואיך יקרה בעתיד, במצב שבו הוא כבר לא יוכל להחליט על עצמו ולא יהיה מסוגל לקבל החלטות ולנהל את ענייניו.
ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לתכנן את עתידו ולהחליט מי ינהל את ענייניו בעתיד. באמצעות ייפוי כוח מתמשך, האדם (בשלב שבו הוא מבין עניין ומסוגל לקבל החלטות), מחליט מי ינהל את ענייניו, ובוחר במי שהוא סומך עליו, ולא נותן ליד הגורל ולהחלטה של בית משפט לעשות זאת, אלא הוא בוחר בעצמו. הוא בוחר באילו עניינים יחליטו עליו, איך הדבר יתבצע, ועוד.
יכולים להיות גם מספר אנשים שאדם מחליט שימונו כמיופיי כוח שלו. כמו כן, יכול להיות גם מנגנון של פיקוח על ידי מינוי גורם מיודע – כלומר – אדם שיידעו אותו בשלבים מסוימים לפי בחירת הממנה ועוד שיוכל לפקח על ההליך כאשר ייכנס ייפוי הכוח לתוקף.
לא זו אף זו ולסיום, ייפוי כוח מתמשך, גובר על הליך אפוטרופסות, בין היתר מאחר שייפוי הכוח המתמשך מבטא את רצונו של האדם ומגן על זכויות היסוד שלו.
כך, נפסק בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ברמש (מרכז) 21463-01-19 ע.א ואח' נ' י.א : "…
באשר להגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס לגופו ולרכושו של מר א', הבקשה הוגשה בדרך לא נכונה ושגויה. המבקשים ידעו שאביהם חתם על ייפוי כוח מתמשך, ומשכך הם היו צריכים ללכת בנתיב שמתווה סעיף 33א(א)(2) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולהגיש בקשה להפעלת ייפוי הכוח המתמשך בצירוף חוות דעת ערוכה כדין (סע' 32יט(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות)…
ודוק. תיקון מס' 18 קובע כי יש להימנע ממינוי אפוטרופוס כאשר הופקד ייפוי כוח מתמשך. הוראה זו מבהירה כי אפוטרופוס וייפוי כוח מתמשך הם מוסדות שאינם יכולים להתקיים זה בצד זה. אם הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס, והופקד ייפוי כוח מתמשך – ייפוי הכוח גובר.
לפיכך על בית משפט שהוגשה לו בקשה למנות לאדם אפוטרופוס, להעביר את הבקשה בראש ובראשונה לתגובת האפוטרופוס הכללי. האפוטרופוס הכללי יבדוק ויודיע לבית המשפט אם אותו אדם הפקיד ייפוי כוח מתמשך המתייחס לאותם עניינים שלשמם התבקש בית המשפט למנות לו אפוטרופוס (ראה: ספרו של פרופ' מיכאל קורינאלדי, יפוי כוח מתמשך ותחליפים אחרים לאפוטרופסות, עמוד 39-40)…".
לאור האמור לעיל, ברי כי עריכת ייפוי כוח מתמשך, אצל עו"ד ייפוי כוח מתמשך שהוסמך לכך, זוהי חובה לכל אדם בגיר שיכול לקבל החלטות על עצמו, אשר רוצה שתישמר לו הזכות להחליט על עצמו גם בשלב שבו לא יוכל לקבל החלטות ולנהל את ענייניו.
ייפוי כוח מתמשך, הוא חשוב לא פחות מצוואה, ולא פחות מביטוח סיעודי ומקנה ביטחון לגבי העתיד.
מאת: עו"ד ריול עדיקה
להרחבה בנושא ייפוי כוח מתמשך
