רשלנות רפואית עקב ניתוח ארתוסקופי בברך

האם הנך מעל גיל 45 ועברת ניתוח ארתוסקופי בברך?

האם יצאת מהניתוח פחות טוב ממה שנכנסת אליו?

ייתכן שמגיע לך פיצוי…

ניתוח ארטוסקופיה או ארתוספקופיה של הברך, הוא ניתוח זעיר פולשני שעושים במפרק הברך, שמבצעים אותו על ידי החדרת ארתוסקופ (צינור דקיק שבו סיב אופטי עם אור ועדשה).

משתמשים כיום בניתוח זה, בין היתר, בכדי לטפל במגוון פגיעות של הברך, למשל קרע במיניסקוס, קרע ברצועה של הברך, פגיעה בסחוס הברך ועוד. 

פציעות ברך יכולות להיגרם מסיבות רבות – למשל תאונה, תאונת דרכים, פציעה בעבודה, נפילה ברחוב, פציעה או חבלה בפעילות ספורט, כלומר – בעקבות טראומה לברך. כמו כן, יכולה להיגרם פגיעה בברך בעקבות גיל וניוון של הברך ומסיבות נוספות. 

הניתוח לכאורה נחזה כניתוח פשוט, מכיוון שהחדירה לתוך מפרק הברך נעשית על ידי הארתוסקופ (שהוא סוג של צינור דקיק), ובהרבה מקרים המנותח גם משתחרר לביתו כבר באותו היום של הניתוח, ללא צורך באשפוז ממושך בבתי החולים. אך יחד עם זאת, מדובר בניתוח כירורגי לכל דבר ועניין וקיימים בו סיכונים רבים כבכל ניתוח. הניתוח נעשה בדרך כלל תחת הרדמה כללית. כידוע, הרדמה כללית יכולה להיות מסוכנת ויכולה לגרום אף למוות. בנוסף, ההחלמה בסמוך לאחר הניתוח עשויה להיות לא נעימה, והמנותח עשוי להיות מושבת במשך הזמן שלאחריו. כמו כן, קיימים סיכונים לגבי סיכויי ההצלחה וההחלמה מהניתוח. 

מה שבדרך כלל לא מספרים לנו בעניין ניתוח ארתוסקופי לברך, הוא שיש סיכוי שהניתוח לא יצליח. שיש סיכוי שהניתוח לא יפתור את הכאב בברך ולמעשה בוצע ניתוח סתם, שיש סיכוי שהמנותח ייצא מהניתוח פחות טוב ממה שנכנס אליו. תופעות אלו לאחר ניתוח ארתוסקופיה קורות בעיקר במבוגרים. 

במקרים כאלו, תיתכן תביעת רשלנות רפואית ויש לבדוק העניין לעומק.

רשלנות רפואית הינה מצב שבו נותן טיפול רפואי, נתן טיפול בניגוד לסטנדרט טיפול סביר שנדרש ממנו, ושכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל (בד"כ מדובר בנזק משמעותי שגרם למטופל לנכות לצמיתות(. כל מקרה נבחן לגופו.

לצורך תביעת רשלנות רפואית, ראשית, יש לבדוק את כל החומר הרפואי ואת ההיסטוריה הרפואית של הנפגע, ולקבל חוות דעת מרופא אורתופד שהוא מומחה ברכיים, אשר יחווה דעתו ביחס לשני גורמים עיקריים: 1 – האם מדובר ברשלנות רפואית בניתוח הארתוסקופיה; 2 – האם יש נזק, כלומר נכות או החמרה בנכות והאם היא נגרמה בעקבות הניתוח הארתוסקופי שבוצע תוך כדי רשלנות.
יצויין כי במקרה שבו בוצע ניתוח סתם שלא לצורך, גם תיתכן תביעת רשלנות רפואית, כמובן שיש לבדוק היטב וביסודיות.

כמו כן, בהתאם לחוק זכויות החולה תשנ"ו – 1996, בסעיף 13 רבתי, על המטופל לתת הסכמה מדעת לניתוח. הרופא המנתח מחוייב למסור למטופל מידע בנוגע לניתוח שיאפשר למטופל להחליט האם להסכים לניתוח או לא. במסגרת המידע שעל הרופא למסור למטופל לפני הניתוח, הוא צריך להסביר למטופל: 1 – מהי האבחנה, הפרוגנוזה של מצבו הרפואי של המטופל. 2 – לתאר את המהות של הניתוח, המטרה של הניתוח, התועלת שבו ואת סיכויי הצלחת הניתוח. 3 –  מהם הסיכונים בניתוח, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות. 4 – סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של היעדר הניתוח. הרופא צריך למסור למטופל את כל המידע הרפואי שצויין לעיל, בשלב מוקדם ככל האפשר ובאופן כזה שיאפשר למטופל הבנה מלאה של המידע הזה, בכדי שיוכל לקבל החלטה מושכלת האם לבצע את הניתוח או לא.

ייתכנו מקרים שבהם המידע שנזכר לעיל, לא נמסר למטופל לפני ניתוח ארתוסקופיה, וגם במצב כזה תיתכן אפשרות לתביעת רשלנות רפואית, כאשר, כאמור, כל מקרה ייבחן לגופו.   

 

מכאן, במידה שהאמור במאמר זה נוגע אלייך, ניתן לבדוק מול משרדנו אפשרות לתביעה בגין רשלנות רפואית.

 

**אין לראות באמור לעיל ייעוץ רפואי כלשהוא. הכותב אינו רופא. אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי. 

השאירו פרטים ונחזור אלכם בהקדם!

כפתורי שיתוף – 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest
Email

Кто такой нотариус

Кто такой нотариус, что он делает и когда к нему нужно обратиться, все это вы узнаите в статье адвоката Риваль Адики. Сылка на статью משרדה של

קרא עוד »
דילוג לתוכן