תביעות נזיקין וקורונה

COVID-19, וירוס הקורונה או מגיפת הקורונה נחתה עלינו כרעם ביום בהיר.

מדובר במגיפה ששינתה סדרי עולם והכתה בכולנו קשות בכל היבטי החיים.

בהתייחס להיבט הנזיקי, קיימות מספר תביעות בנזיקין שניתן, לפחות תיאורטית לתבוע בגין הקורונה – 

1 – תביעה מול המוסד לביטוח לאומי להכרה כתאונת עבודה. 

באופן עקרוני, ניתן לתבוע תאונת עבודה את המוסד לביטוח לאומי, באם נדבקת בקורונה במקום העבודה. יש להגיש בקשה לקבלת דמי פגיעה – שהיא בקשה להכרה כתאונת עבודה. להלן התנאים 

מתוך האתר של המוסד לביטוח לאומי:"…

…".

שימו לב מה שכתוב באתר הביטוח הלאומי – כי מי שנכנס לבידוד כתוצאה מחשיפה לחולה קורונה במקום העבודה, אבל לא נדבק בקורונה בעצמו – אז הוא לא יוכר כנפגע בעבודה. שימו לב לדקויות הללו.

לגבי תביעות לנכות – אנו עדיין לא יודעים אם מי שנדבק בקורונה תישאר לו נכות לצמיתות, ימים יגידו, וזאת כמובן רק אם הוכח קשר סיבתי.

2 – תביעה נזיקית בגין רשלנות מעביד

במידה שעובד נדבק בקורונה בגין רשלנות המעסיק – אז ייתכן שתהיה לו גם תביעה נזיקית כנגדו אם הפר הנחיות למשל, לא צמצם פעילות, לא הקפיד ופיקח על שמירת בידוד וכו'. 

3 – תביעות לפי חוק חוזה ביטוח – 

יש לבדוק אם קיימים ביטוחים במסגרת פרטית או במסגרת העבודה,  למשל עובדי עירייה, עובדי מדינה, וכו'. ייתכן שבגלל הקורונה ישנם מקרים שמבוטחים במסגרת הפוליסות השונות, למשל – אבדן כושר עבודה, למשל לא  עלינו ביטוח חיים. צריך לבדוק זאת פרטנית בהתאם לפוליסות. 

4 – תביעות אישיות נגד אנשים פרטיים מפרי בידוד ומפרי הנחיות – לא ארחיב בעניין. מדובר בתביעות נגד אנשים פרטיים כשהפיצוי ניתן מכיסם הפרטי. משרדנו לא עוסק בתביעות מסוג זה.   

5 – תביעות רשלנות רפואית – 

יכולים להתעורר שני סוגי מקרי רשלנות רפואית, לעניות דעתי:

א – רשלנות רפואית בטיפול בחולה קורונה 

ב – רשלנות רפואית בטיפול במחלה אחרת בגלל קדימות שניתנת לקורונה.

לגבי א – רשלנות רפואית בטיפול בחולה קורונה- תעלה השאלה האם הדבר חרג מסטנדרט רפואי סביר, ונצטרך לבדוק את הדבר לפי פרוטוקולים עדכניים שהיו באותו יום, לפעמים אפילו באותה שעה מכיון שהרפואה כל הזמן התקדמה והשתנתה תוך כדי תנועה וטיפול במגפה. 

לגבי ב – יהיה מעניין לראות בטווח זמן עתידי, אם בגלל הקדימות שניתנה לטיפול בחולי קורונה, למעשה ייתכן שנגרמה רשלנות רפואית בטיפול בסוגים טיפולים אחרים. נקודה מעניינת למחשבה שנדע את התשובה עליה רק בטווח זמן רחוק יותר. 

6 – תביעה נזיקית כנגד מוסדות/גופים ממשלתיים – 

בדומה לתביעה נזיקית מול מעביד, גם כאן נצטרך להוכיח קשר סיבתי בין הנזק לבין רשלנות המוסד או הגוף הנתבע. תביעה אופציונלית למשל – התרשלות בית אבות שהכניסו מבקרים או לא שמרו על ההנחיות – ונגרמו בו הידבקויות רבות שגרמו לנזק.

7 – תביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם – 1980 – 

תביעה כשנגרמה הדבקה כתוצאה משימוש במוצר פגום – למשל מסיכות, ציוד מגן וכיוצ"ב. אך שימו לב שכאן ישנן הגנות בחוק שמקשות על נטל ההוכחה.

בין היתר נצטרך להתגבר כאן על ההגנה המנויה בסעיף 4 (א) (2) – "

4. 
   (א)  בתובענה לפי חוק זה לא תהא ליצרן הגנה אלא באחת מאלה:

…

(2)   לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית שהיתה בעת שהמוצר יצא משליטתו, לא יכול היה היצרן לדעת שמבחינת התכנון לא עמד המוצר ברמת הבטיחות הסבירה;

".

______

יעלו כמה סוגיות ונקודות להכרעת בתי המשפט ונהיה חכמים בעוד כמה שנים טובות לדעתי,

כאשר הקושי בתביעות אלו בעיני,

בשאלת האחריות – מה יהיה מדד הסבירות שבתי המשפט יקבעו. לגבי חובת זהירות קונקרטית – היא כנראה תמיד תהיה קיימת במקרים הספציפיים, אבל מה תהיה חובת הזהירות המושגית שבתי המשפט יחייבו בה, כאשר מדובר במגיפה עולמית, בלתי מוכרת, שהטיפול בה מתפתח תוך כדי תנועה. 

קושי נוסף שאני רואה לנגד עיני בתביעות הללו – בעניין הקשר הסיבתי – 

במבחן הקשר הסיבתי העובדתי – מבחן "הסיבה שבלעדיה אין" – מבחן האלמלא,  נצטרך להוכיח בפינצטה, בהתאם לחקירות אפידמיולגוית וכו', שזה לא יהיה קל, אבל אפשרי. 

ומה קורה במקרים של גולגולת דקה – כאשר אנשים כבר היו נתונים להדבקה בקלות בגין מצב קודם או רקע נפשי קודם למשל – שאלות מעניינות שנדע לענות עליהן כנראה בעתיד.

במבחן הקשר הסיבתי המשפטי – השאלה היא האם בתי המשפט יהיו מעוניינים להציב נורמות שיקבעו שביחד עם הקשר הסיבתי העובדתי, קיים גם קשר סיבתי משפטי – :

במבחן הסיכון – האם נזק למשל של הדבקה מקורונה הוא מסוג הנזקים שמפניהם בא המחוקק להגן? 

במבחן הצפיות – האם בתי המשפט יקבעו שהגופים כמו מעבידים או המדינה או מוסדות למיניהם היו צריכים לצפות מראש באופן סביר שהתנהגות תוביל לנזק שנגרם לתובעים?

ובמבחן השכל הישר – יבחן בית המשפט אם ההתנהגות הרשלנית של הגופים למיניהם גרמה  עובדתית לנזק – וכאן כנראה תתקבל תשובה חיובית, אבל במבחן זה  – הקשר הסיבתי יכול להישלל אם לאחר ביצוע ההתנהגות הרשלנית, התערב גורם אחר ובלתי צפוי מסוג אירוע טבע בלתי צפוי ובלתי רגיל – למשל מגיפת הקורונה. נקודה למחשבה. 

*משרדנו עוסק בדיני נזיקין ומתמחה בתום זה כבר שנים רבות.