מטרות דיני הנזיקין הנן רבות. אין הסכמה חד משמעית לגבי כל המטרות שלשמן נוצרו דיני הנזיקין.
קיימת מטרה הרתעתית, מטרה עונשית ועוד. עם זאת, כשמדובר בפסיקת פיצויים לנפגע, בהתייחס לפסיקה העניפה בעניין, המטרה העיקרית הינה – השבת המצב לקדמותו – Restitutio in integrum.
מאחר שלא ניתן להשיב לקדמותו נזק גוף, וכן בריאות לא ניתן להשיב לקדמותה, חלילה כשאדם נפטר – לא ניתן להשיב המצב לקדמותו, לכן – ניתנים פיצויים, שהמטרה שלהם היא למעשה לתת לנפגע (או לעזבון/תלויים בנפגע במקרה פטירה), סכום כספי אשר יעמיד אותו פחות או יותר באותו מצב שבו הוא היה אילמלא קרתה התאונה.
עקרון השבת המצב לקדמותו גם בין היתר מסייע במימוש מטרה של צדק מתקן, כלומר – הצדק המתקן מביא לכך שהנפגע יקבל פיצוי בגין נזקיו שנגרמו בעוולה וזאת בכדי לתקן את העיוות שנוצר בעקבות התאונה שהיא מעשה העוולה.
יצויין, כי בשיטת המשפט הישראלית, הפיצוי, ככלל, אינו קשור לכוונת המזיק ו/או לזדוניותו, אלא למידת הנזק שנגרם לנפגע. כך למשל, גם כאשר אדם פגע ברכב אחר והוא בעצמו נפגע נזק גוף (בהנחה שהיה לו רישיון נהיגה בתוקף וביטוח חובה בתוקף), עדיין הוא זכאי לרוב לקבל פיצוי על נזק הגוף שנגרם לו.
בהקשר זה אציין, כי קיים ביטוח חובה בישראל, ורק מי שהיה מבוטח בביטוח חובה ונהג עם רישיון נהיגה בתוקף יהא זכאי לפיצוי על פי רוב. מניסיוני, נתקלתי בהרבה מקרים של נהגי אופנוע שלא מבטחים את עצמם בביטוח חובה (מדובר בביטוחים יקרים יותר), ודווקא הם אלו שחשופים לפגיעות קשות, כאשר גופם חשוף, ואז קורים מצבים שבהם נהגי אופנוע לא זכאים לקבל פיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, למרות נזקים קשים שנגרמו לגופם. לפיכך – יש לבטח בביטוח חובה – תמיד! גם אופנוענים!
סכום הפיצוי נקבע לפי ראשי נזק בכל מקרה לגופו, כאשר ראשי הנזק העיקריים שיופיעו ברוב המקרים, בהם נתקלתי, הנם: פיצוי בגין נזק שאינו ממון (בד"כ בגין כאב וסבל) ופיצוי בגין נזק ממוני הכולל בתוכו למשל: פיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר, פיצוי בגין עזרת אחרים לעבר ולעתיד, פיצוי בגין נסיעות לטיפולים וכד'.
ראש הנזק הממוני, העיקרי, ברוב במקרים, חלק הארי, מתוך הפיצויים שנפסקים, הוא הפסד כושר השתכרות לעתיד, כלומר – עד כמה פגעה התאונה ביכולת ההשתכרות של אותו אדם בהמשך חייו – בהמשך עתידו. כך למשל, ספר שנפגע ביד הדומיננטית, שמתפרנס מתספורות ועיצוב שיער, זהו מקצועו, והפגיעה ביד פגעה ביכולתו לספר ולעצב שיער, עשוי לקבל פיצוי גבוה יותר מאשר אדם שנפגע באותה היד, אותה הפגיעה, אך עוסק במקצוע שלא מצריך את השימוש האינטנסיבי ביד, למשל, קריין ברדיו.