דברים שצריך לעשות לאחר תאונת דרכים

עורך דין תאונות דרכים

לצערנו הרב, כמעט מדי יום נגרמות תאונות דרכים בהן נפגעים. נהג, נוסע או הולך רגל אשר נגרם לו נזק בתאונת דרכים זכאי לתבוע בגין נזקו.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975, מבטיח כי כל נפגע נזק גוף בתאונת דרכים יפוצה, והוטלה אחריות מוחלטת על כל נהג המעורב בתאונה כלפי הנפגעים בתאונה לפיכך בעיקר, קיים ביטוח שהוא חובה.

פעולות שיש לבצע בזמן תאונת דרכים

מי תובע?

מי שנגרם לו נזק בתאונת דרכים: נהג/נוסע/הולך רגל.
כשמדובר בקטין – אפוטרופוס של הקטין (בדרך כלל הוריו) יגישו בשמו את התביעה. כשמדובר באדם שנפטר – זכות התביעה לעיזבון המנוח או התלויים בו, אשר נגרם להם נזק כלכלי עקב הפטירה.

תאונות דרכים

את מי תובעים?

נהג ברכב – יתבע את חברת ביטוח החובה של הרכב שבו נהג בעת התאונה.
נוסע ברכב – יתבע את חברת ביטוח החובה של הרכב שבו נסע בעת התאונה.
הולך רגל – יתבע את חברת ביטוח החובה של הרכב שפגע בו.

מה עושים במקרה שהנוהג אינו ידוע או במקרים חריגים אחרים? 

במקרה שבו נהג הרכב הפוגע אינו ידוע, יפוצה הנפגע על ידי "קרנית" – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אשר הוקמה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, המכונה "חוק הפלת"ד". לפי חוק זה, במקרה שבו הנוהג אינו ידוע, או במקרה שבו אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה (לא חל לגבי נפגע שאינו ישראלי שנהג ברכב שמכוסה בכרטיס ביטוח רכב בינלאומי), או כאשר מונה למבטח מנהל מורשה (לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסים) או כאשר המבטח נמצא בפירוק – בכל אחד מהמקרים הללו – זכאי מי שגרם לו נזק בתאונת דרכים לקבל פיצויים מקרנית.

תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

אם ארעה לך תאונת דרכים בדרך לעבודה, תוך כדי העבודה או בדרך מהעבודה לביתך – ככל הנראה שמדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.
במקרה כזה, יש לדווח מיד למעסיק על קרות התאונה, ויש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה, בתוך שנה מיום התאונה.

התיישנות

ניתן לתבוע בגין נזק שנגרם בתאונת דרכים בתוך שבע שנים מיום התאונה.

יש לשים לב, כאשר מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, יש להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי בתוך שנה מיום התאונה. 

 

 

נפגעתי בתאונת דרכים, כיצד לפעול?

1. מיד עם קרות התאונה יש לדלות כמה שיותר פרטים במקום התאונה לגבי כל המעורבים בה

2. יש לגשת באופן מיידי לקבלת טיפול רפואי, ולציין בפני הרופא, כל פגיעה שנגרמה בתאונה

3. במקרה שבו נעדרתם מהעבודה בעקבות התאונה, יש להקפיד לקבל אישור מחלה בעקבות התאונה

4. יש לשמור את כל הקבלות על הוצאות רפואיות ופארא רפואיות, הוצאות על ניידות,
הוצאות על קבלת עזרת אחרים, וכן לשמור כל קבלה שקשורה להוצאה שנגרמה בגין ובעקבות התאונה

5. יש להוציא אישור משטרה בתחנת המשטרה הרלוונטית

6. יש לפנות לעורך דין שבקיא ומבין בתחום לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי

 

סרטון מידע בנושא תאונות דרכים – בקישור להלן:

אז מה המטרה בכל זה?

מטרות דיני הנזיקין הנן רבות. אין הסכמה חד משמעית לגבי כל המטרות שלשמן נוצרו דיני הנזיקין.


קיימת מטרה הרתעתית, מטרה עונשית ועוד. עם זאת, כשמדובר בפסיקת פיצויים לנפגע, בהתייחס לפסיקה העניפה בעניין, המטרה העיקרית הינה – השבת המצב לקדמותו – Restitutio in integrum.  

 

מאחר שלא ניתן להשיב לקדמותו נזק גוף, וכן בריאות לא ניתן להשיב לקדמותה, חלילה כשאדם נפטר – לא ניתן להשיב המצב לקדמותו, לכן – ניתנים פיצויים, שהמטרה שלהם היא למעשה לתת לנפגע (או לעזבון/תלויים בנפגע במקרה פטירה), סכום כספי אשר יעמיד אותו פחות או יותר באותו מצב שבו הוא היה אילמלא קרתה התאונה.

 

עקרון השבת המצב לקדמותו גם בין היתר מסייע במימוש מטרה של צדק מתקן, כלומר – הצדק המתקן מביא לכך שהנפגע יקבל פיצוי בגין נזקיו שנגרמו בעוולה וזאת בכדי לתקן את העיוות שנוצר בעקבות התאונה שהיא מעשה העוולה.

 

יצויין, כי בשיטת המשפט הישראלית, הפיצוי, ככלל, אינו קשור לכוונת המזיק ו/או לזדוניותו, אלא למידת הנזק שנגרם לנפגע. כך למשל, גם כאשר אדם פגע ברכב אחר והוא בעצמו נפגע נזק גוף (בהנחה שהיה לו רישיון נהיגה בתוקף וביטוח חובה בתוקף), עדיין הוא זכאי לרוב לקבל פיצוי על נזק הגוף שנגרם לו.

 

בהקשר זה אציין, כי קיים ביטוח חובה בישראל, ורק מי שהיה מבוטח בביטוח חובה ונהג עם רישיון נהיגה בתוקף יהא זכאי לפיצוי על פי רוב. מניסיוני, נתקלתי בהרבה מקרים של נהגי אופנוע שלא מבטחים את עצמם בביטוח חובה (מדובר בביטוחים יקרים יותר), ודווקא הם אלו שחשופים לפגיעות קשות, כאשר גופם חשוף, ואז קורים מצבים שבהם נהגי אופנוע לא זכאים לקבל פיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, למרות נזקים קשים שנגרמו לגופם. לפיכך – יש לבטח בביטוח חובה – תמיד! גם אופנוענים!  

 

סכום הפיצוי נקבע לפי ראשי נזק בכל מקרה לגופו, כאשר ראשי הנזק העיקריים שיופיעו ברוב המקרים, בהם נתקלתי, הנם: פיצוי בגין נזק שאינו ממון (בד"כ בגין כאב וסבל) ופיצוי בגין נזק ממוני הכולל בתוכו למשל: פיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר, פיצוי בגין עזרת אחרים לעבר ולעתיד, פיצוי בגין נסיעות לטיפולים וכד'.

 

ראש הנזק הממוני, העיקרי, ברוב במקרים, חלק הארי, מתוך הפיצויים שנפסקים, הוא הפסד כושר השתכרות לעתיד, כלומר – עד כמה פגעה התאונה ביכולת ההשתכרות של אותו אדם בהמשך חייו – בהמשך עתידו. כך למשל, ספר שנפגע ביד הדומיננטית, שמתפרנס מתספורות ועיצוב שיער, זהו מקצועו, והפגיעה ביד פגעה ביכולתו לספר ולעצב שיער, עשוי לקבל פיצוי גבוה יותר מאשר אדם שנפגע באותה היד, אותה הפגיעה, אך עוסק במקצוע שלא מצריך את השימוש האינטנסיבי ביד, למשל, קריין ברדיו.  

כל מקרה נבחן לגופו, לפיכך, יש לפנות לעורך דין שמכיר את הפסיקה היטב, שמכיר את הפרקטיקה, שחי את המטריה ושמתמחה בתחום הנזיקין ולא לפנות לעורך דין שמתעסק בתחום אזרחי כללי ולא מתמחה בנזיקין. חשוב לדעת שנזיקין הוא תחום "נישה" בתוך עולם המשפט ולכן חייב להתמחות בו בכדי להצליח בתביעות מסוג זה.  

 

תחומי עיסוק נוספים:

 רשלנות רפואית | תאונות דרכים | תאונות עבודה | תאונות ברחוב | תביעות ביטוח | צוואות וירושה | ייפוי כוח מתמשך | תאונות אישיות תלמידים | ביטוח לאומי – מיצוי זכויות

 

 

דילוג לתוכן