רשלנות רפואית

עורך דין רשלנות רפואית

רשלנות רפואית משמעותה מתן שירות רפואי תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, זאת כאשר סטייה שכזו, גרמה לנזק למטופל, נזק שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו. התביעה בגין רשלנות רפואית היא תביעה במקרה שבו ניתן לאדם טיפול רפואי רשלני, שגרם לו נזק, בנסיבות שבהן המטפל המזיק חייב היה שלא להתרשל. 

 

מי תובע?

מי שנגרם לו נזק כתוצאה מרשלנות של המטפל בו. 

כשמדובר בקטין – אפוטרופוס של הקטין (בדרך כלל הוריו) יגישו בשמו את התביעה. 

כשמדובר באדם שנפטר – זכות התביעה לעיזבון המנוח או התלויים בו, אשר נגרם להם נזק כלכלי עקב הפטירה.

את מי תובעים?

ניתן לתבוע כל מי שנתן טיפול רפואי למי שנפגע, כך למשל – ניתן לתבוע את הרופא, אך גם כל אחד מהצוות הרפואי שטיפל בנפגע. 

ניתן לתבוע את המוסד הרפואי שבו עובד מי שנתן טיפול לנפגע (קופת חולים, בית חולים, מרכז טיפולים וכיוצ”ב).

תוך כמה זמן יש אפשרות לתבוע בגין רשלנות רפואית?

ברוב המקרים, ניתן לתבוע רק בתוך שבע שנים מהיום שבו נולדה עילת התביעה, כאשר בדרך כלל מדובר ביום שבו נגרם הנזק במעשה או במחדל.

לפי תקנות סדר הדין האזרחי, הגשת תביעה ברשלנות רפואית, מחייבת הגשתה ביחד עם חוות דעת.
לשם כך, ישנו צורך באיסוף כל החומר הרפואי של מי שנפגע כתוצאה מהטיפול הרשלני, ויש לפנות למומחה רפואי שיחווה דעתו על המקרה, ורק לאחר מכן, כאשר ישנה חוות דעת שבה נכתב שהייתה רשלנות רפאית + שנגרם נזק, רק אז – ניתן להגיש תביעה לבית המשפט.
הדבר כרוך בעלויות לא מבוטלות. ישנן עלויות בגין איסוף החומר הרפואי, עלות חוות דעת רפואיות ועלות אגרת בית משפט, אותן יש לקחת בחשבון בהליך של רשלנות רפואית.

מהו סכום הפיצויים שאקבל?

לא קיים סכום מדוייק שניתן לנקוב בו לקבלת פיצוי. סכום הפיצוי משתנה ממקרה למקרה ובהתאם לנסיבותיו. בית המשפט ייקח בחשבון בפסיקת הפיצוי, משתנים (פרמטרים) שנגרמו לנפגע בגין ובעקבות המעשה הרשלני: הפסדי ההכנסה; פגיעה בכושר השתכרות לעתיד; הוצאות על טיפולים; הוצאות רפואיות ופארא רפואיות; הוצאות על ניידות; כאב וסבל ופגיעה באיכות החיים; קיצור תוחלת חיים – ומשתנים נוספים בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה לגופו.

נפגעתי כתוצאה מרשלנות רפואית, כיצד עלי לפעול?

1. עלייך לשמור את כל החומר הרפואי בעניינך.
2. לכתוב תיעוד של השתלשלות האירועים הקשורים לנזק – לפני, בעת קרות הנזק עצמו ולאחריו.

3. יש לאסוף את כל הקבלות על הוצאות הקשורות לעניין.

4. מומלץ (לא חובה) לצלם בעת קרות המקרה את נראות הנזק, ככל שקיימת.

5. יש לפנות לעורך דין שבקיא ומבין בתחום הרשלנות הרפואית לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי

 

פניתי לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית והחל ההליך. מהם שלבי הטיפול?

לאחר הפניית המקרה, ה”קייס” לעורך דין, קיימים 3 שלבים עיקריים בניהול ההליך.

איסוף כל החומר הרפואי של מי שבוצעה כלפיו רשלנות רפואית.

את הנזק שנגרם למי שנפגע ברשלנות רפואית, על התובע להוכיח, שהרי “המוציא מחברו עליו הראיה”. לכן – קיימת חשיבות מרובה לליקוט ואיסוף כל החומר הרפואי של הנפגע, מכל המוסדות הרפואיים שבהם הוא טופל.

 

יש לקחת בחשבון שתהליך איסוף החומר הרפואי אורך זמן מה, זאת מאחר שהמוסד הרפואי מלקט את כל החומר הרפואי בעניינו של הנפגע, ומכין אותו למשלוח לעורך הדין. לאחר שהמוסד הרפואי ליקט את החומר הרפואי, נשלחת דרישת תשלום עבור קבלת העתק מהחומר, בהתאם לכמות החומר, ורק לאחר ביצוע התשלום עבור קבלת העתק מהחומר הרפואי, הוא נשלח לעורך הדין. תהליך זה אורך לרוב, מספר חודשים.

 

על פי חוק זכויות החולה, תשנ”ו – 1996, חייב הרופא/המוסד לתעד בכתב את הטיפול שקיבל הנפגע, וכמו כן, לפי חוק זה, לכל מטופל יש זכות לקבל העתק של רשומה רפואית – כלומר המסמכים שבהם מידע רפואי של הנפגע, הטיפול שקיבל, אבחון מצבו, הוראות טיפול, צילומים שביצע, מרשמים שקיבל, גיליונות אשפוז – כלומר – תיעוד הנוגע למצבו הרפואי של הנפגע.

קבלת חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הספציפי שבו נגרמה הרשלנות הרפואית. לעיתים יהיה צורך במספר מומחים.

כאמור לעיל, לשם הגשת תביעה לבית המשפט, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, קיימת חובה להגישה ביחד עם חוות דעת של מומחה רפואי, שבה רופא מומחה יכתוב באופן חד משמעי שהתקיימה רשלנות רפואית.


הרופא שכותב את חוות הדעת חייב להיות מומחה ספציפי בתחום שלגביו טוען הנפגע שהייתה רשלנות. למשל – אדם שנפגע במהלך צנתור בלב ובו פגעו לו באחד מכלי הדם ברשלנות – יהיה צורך בחוות דעת של קרדיולוג שמומחה בצנתורים, ולא ניתן למשל לקבל במקרה כזה חוות דעת מאורטופד, לצורך הדוגמא.

 

בנוסף לקביעה שהייתה רשלנות, רופא מומחה צריך לכתוב בחוות דעתו את היקף הנזק, כלומר, לרוב הקביעה תהיה כמה אחוזי נכות נותרו לנפגע. ככל שמדובר באחוזי נכות גדולים יותר לצמיתות, כך מדובר ב”קייס” גדול יותר.

 

חשוב לציין כי על פי רוב, ללא חוות דעת רפואית לא ניתן להגיש תביעה לבית המשפט בעילה של רשלנות רפואית, כך לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ח-2018, בסעיף 87 (א) :”רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות; לחוות הדעת תצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת“.

לעיתים, נדרש מומחה בתחום ספציפי שיקבע כי הייתה רשלנות, ומומחה נוסף שייקבע את שיעור הנזק. לעיתים נדרשות מספר התמחויות ספציפיות במקרים מורכבים.

 

כאמור לעיל, קבלת חוות דעת מאת רופא מומחה, כרוכה בעלויות לא מבוטלות שמגיעות לרוב לעשרות אלפי שקלים, דבר שיש לקחת בחשבון כאשר מעוניינים לתבוע בגין רשלנות רפואית, אך
יחד עם זאת, בפרקטיקה, הנוהג הוא ששכר טרחת עו”ד ברשלנות רפואית לרוב יילקח כאחוזים מסכום הפיצוי והדבר מקל על הנפגע מהבחינה הזו.   

הגשת התביעה לבית המשפט שבסמכותו העניינית לדון בה

כאמור לעיל, ככל שהנזק גדול יותר, כך ה”קייס” גדול יותר, כלומר – הפיצוי שיתקבל. כיום, תביעה אזרחית עד לסך של 2.5 מיליון ₪ תוגש לבית משפט השלום, ואילו תביעה אזרחית מעל סכום זה, תוגש לבית המשפט המחוזי.

 

 

תחומי עיסוק נוספים:

 רשלנות רפואית | תאונות דרכים | תאונות עבודה | תאונות ברחוב | תביעות ביטוח | צוואות וירושה | ייפוי כוח מתמשך | תאונות אישיות תלמידים | ביטוח לאומי – מיצוי זכויות

Open chat
לתיאום פגישה ניתן לפנות בווטס אפ
Powered by
דילוג לתוכן