שאלה:
"לפני כשלוש שנים, הלכתי ברחוב, לא שמתי לב שהיה מעין בור ברחוב של אבנים משתלבות, הרגל שלי נתקלה בבור, עפתי קדימה, ניסיתי לבלום את הנפילה עם היד והיא נשברה. לא עשיתי עם זה כלום ולא תבעתי אבל עד היום יש לי כאבים והגבלה ביד שנשברה מאז התאונה. עדיין אוכל לתבוע? "
תשובה:
נשמע שכן! תביעת נזקי גוף מתיישנת בתוך שבע שנים מיום התאונה. כלומר, אם המקרה היה לפני כשלוש שנים, ועד היום עדיין ניכר נזק משמעותי בעקבות התאונה, בהחלט שניתן לתבוע גם היום, מבחינת זמני ההתיישנות. מבחינת חוזק התביעה, במידה שבסמוך לאחר התאונה (ביום-יומיים לאחריה) הלכת להיבדק אצל רופא, ונכתב בחומר הרפואי שניזוקת עקב התאונה, ובנוסף, במידה שיש ראיות להוכחת רשלנות העירייה – כלומר – תמונות של הבור ברחוב או עדים שיוכלו להגיע להעיד על הבור – יש סיכוי טוב שניתן לתבוע את העירייה.
בתביעות נזיקין, יש להוכיח שני פרמטרים חשובים: 1 – את הרשלנות. 2 – את הנזק. כמו כן – חובה להוכיח שהנזק נגרם בגלל הרשלנות – ובשפה המשפטית הדבר נקרא "קשר סיבתי". למשל, אדם נפל ברחוב וניזוק בגופו, בגלל שאיבד שיווי משקל וקיבל סחרחרות – אף על פי שנפל וניזוק, אין עילת תביעה נגד העירייה כי הוא נפל עקב סחרחורות ולא בגין רשלנות כלשהיא. לעומת זאת, אדם שנפל ברחוב בגלל שנתקל בבור ברחוב, נפל וניזוק בגופו, כאן כן תיתכן עילת תביעה – שבגלל רשלנות העירייה שלא תיקנה את הבור, לא גידרה ולא הזהירה מפני בור ברחוב, אדם נחבל וניזוק. חשוב לזכור שמיד עם קרות תאונה, יש לגשת למוקד רפואי ולבדוק מיידית מה הנזק שנגרם לגוף, וכמו כן, יש לספר לרופא במדויק איך קרתה התאונה ולוודא שתיאור התאונה נרשם במסמך הרפואי הראשוני. כמו כן, חשוב מאוד לקחת טלפונים ושמות של עדים שנכחו במקום. נכון שבעת תאונה, אנחנו לא חושבים על הדברים הללו, אבל אפשר לבקש מעד שירשום עבורך את פרטיו וישים בתיקך וכו'. בנוסף, חשוב מאוד לצלם את המפגע שבגללו נחבלת וניזוקת מקרוב וגם מרחוק, על מנת שבעתיד ניתן יהיה להוכיח את רשלנות העירייה או הגוף המתרשל.
השאירו פרטים ונחזור אליכם!
השאירו פרטים ונחזור אליכם!
השאירו פרטים ונחזור אליכם!
ניתוח ארטוסקופיה או ארתוספקופיה של הברך, הוא ניתוח זעיר פולשני שעושים במפרק הברך, שמבצעים אותו על ידי החדרת ארתוסקופ (צינור דקיק שבו סיב אופטי עם אור ועדשה).
משתמשים כיום בניתוח זה, בין היתר, בכדי לטפל במגוון פגיעות של הברך, למשל קרע במיניסקוס, קרע ברצועה של הברך, פגיעה בסחוס הברך ועוד.
פציעות ברך יכולות להיגרם מסיבות רבות – למשל תאונה, תאונת דרכים, פציעה בעבודה, נפילה ברחוב, פציעה או חבלה בפעילות ספורט, כלומר – בעקבות טראומה לברך. כמו כן, יכולה להיגרם פגיעה בברך בעקבות גיל וניוון של הברך ומסיבות נוספות.
הניתוח לכאורה נחזה כניתוח פשוט, מכיוון שהחדירה לתוך מפרק הברך נעשית על ידי הארתוסקופ (שהוא סוג של צינור דקיק), ובהרבה מקרים המנותח גם משתחרר לביתו כבר באותו היום של הניתוח, ללא צורך באשפוז ממושך בבתי החולים. אך יחד עם זאת, מדובר בניתוח כירורגי לכל דבר ועניין וקיימים בו סיכונים רבים כבכל ניתוח. הניתוח נעשה בדרך כלל תחת הרדמה כללית. כידוע, הרדמה כללית יכולה להיות מסוכנת ויכולה לגרום אף למוות. בנוסף, ההחלמה בסמוך לאחר הניתוח עשויה להיות לא נעימה, והמנותח עשוי להיות מושבת במשך הזמן שלאחריו. כמו כן, קיימים סיכונים לגבי סיכויי ההצלחה וההחלמה מהניתוח.
מה שבדרך כלל לא מספרים לנו בעניין ניתוח ארתוסקופי לברך, הוא שיש סיכוי שהניתוח לא יצליח. שיש סיכוי שהניתוח לא יפתור את הכאב בברך ולמעשה בוצע ניתוח סתם, שיש סיכוי שהמנותח ייצא מהניתוח פחות טוב ממה שנכנס אליו. תופעות אלו לאחר ניתוח ארתוסקופיה קורות בעיקר במבוגרים.
במקרים כאלו, תיתכן תביעת רשלנות רפואית ויש לבדוק העניין לעומק.
רשלנות רפואית הינה מצב שבו נותן טיפול רפואי, נתן טיפול בניגוד לסטנדרט טיפול סביר שנדרש ממנו, ושכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל (בד"כ מדובר בנזק משמעותי שגרם למטופל לנכות לצמיתות(. כל מקרה נבחן לגופו.
לצורך תביעת רשלנות רפואית, ראשית, יש לבדוק את כל החומר הרפואי ואת ההיסטוריה הרפואית של הנפגע, ולקבל חוות דעת מרופא אורתופד שהוא מומחה ברכיים, אשר יחווה דעתו ביחס לשני גורמים עיקריים: 1 – האם מדובר ברשלנות רפואית בניתוח הארתוסקופיה; 2 – האם יש נזק, כלומר נכות או החמרה בנכות והאם היא נגרמה בעקבות הניתוח הארתוסקופי שבוצע תוך כדי רשלנות.
יצויין כי במקרה שבו בוצע ניתוח סתם שלא לצורך, גם תיתכן תביעת רשלנות רפואית, כמובן שיש לבדוק היטב וביסודיות.
כמו כן, בהתאם לחוק זכויות החולה תשנ"ו – 1996, בסעיף 13 רבתי, על המטופל לתת הסכמה מדעת לניתוח. הרופא המנתח מחוייב למסור למטופל מידע בנוגע לניתוח שיאפשר למטופל להחליט האם להסכים לניתוח או לא. במסגרת המידע שעל הרופא למסור למטופל לפני הניתוח, הוא צריך להסביר למטופל: 1 – מהי האבחנה, הפרוגנוזה של מצבו הרפואי של המטופל. 2 – לתאר את המהות של הניתוח, המטרה של הניתוח, התועלת שבו ואת סיכויי הצלחת הניתוח. 3 – מהם הסיכונים בניתוח, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות. 4 – סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של היעדר הניתוח. הרופא צריך למסור למטופל את כל המידע הרפואי שצויין לעיל, בשלב מוקדם ככל האפשר ובאופן כזה שיאפשר למטופל הבנה מלאה של המידע הזה, בכדי שיוכל לקבל החלטה מושכלת האם לבצע את הניתוח או לא.
ייתכנו מקרים שבהם המידע שנזכר לעיל, לא נמסר למטופל לפני ניתוח ארתוסקופיה, וגם במצב כזה תיתכן אפשרות לתביעת רשלנות רפואית, כאשר, כאמור, כל מקרה ייבחן לגופו.
מכאן, במידה שהאמור במאמר זה נוגע אלייך, ניתן לבדוק מול משרדנו אפשרות לתביעה בגין רשלנות רפואית.
**אין לראות באמור לעיל ייעוץ רפואי כלשהוא. הכותב אינו רופא. אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי.
השאירו פרטים ונחזור אליכם!
האם הנך מעל גיל 45 ועברת ניתוח ארתוסקופי בברך?
האם יצאת מהניתוח פחות טוב ממה שנכנסת אליו?
ייתכן שמגיע לך פיצוי…
ניתוח ארטוסקופיה או ארתוספקופיה של הברך, הוא ניתוח זעיר פולשני שעושים במפרק הברך, שמבצעים אותו על ידי החדרת ארתוסקופ (צינור דקיק שבו סיב אופטי עם אור ועדשה).
משתמשים כיום בניתוח זה, בין היתר, בכדי לטפל במגוון פגיעות של הברך, למשל קרע במיניסקוס, קרע ברצועה של הברך, פגיעה בסחוס הברך ועוד.
פציעות ברך יכולות להיגרם מסיבות רבות – למשל תאונה, תאונת דרכים, פציעה בעבודה, נפילה ברחוב, פציעה או חבלה בפעילות ספורט, כלומר – בעקבות טראומה לברך. כמו כן, יכולה להיגרם פגיעה בברך בעקבות גיל וניוון של הברך ומסיבות נוספות.
הניתוח לכאורה נחזה כניתוח פשוט, מכיוון שהחדירה לתוך מפרק הברך נעשית על ידי הארתוסקופ (שהוא סוג של צינור דקיק), ובהרבה מקרים המנותח גם משתחרר לביתו כבר באותו היום של הניתוח, ללא צורך באשפוז ממושך בבתי החולים. אך יחד עם זאת, מדובר בניתוח כירורגי לכל דבר ועניין וקיימים בו סיכונים רבים כבכל ניתוח. הניתוח נעשה בדרך כלל תחת הרדמה כללית. כידוע, הרדמה כללית יכולה להיות מסוכנת ויכולה לגרום אף למוות. בנוסף, ההחלמה בסמוך לאחר הניתוח עשויה להיות לא נעימה, והמנותח עשוי להיות מושבת במשך הזמן שלאחריו. כמו כן, קיימים סיכונים לגבי סיכויי ההצלחה וההחלמה מהניתוח.
מה שבדרך כלל לא מספרים לנו בעניין ניתוח ארתוסקופי לברך, הוא שיש סיכוי שהניתוח לא יצליח. שיש סיכוי שהניתוח לא יפתור את הכאב בברך ולמעשה בוצע ניתוח סתם, שיש סיכוי שהמנותח ייצא מהניתוח פחות טוב ממה שנכנס אליו. תופעות אלו לאחר ניתוח ארתוסקופיה קורות בעיקר במבוגרים.
במקרים כאלו, תיתכן תביעת רשלנות רפואית ויש לבדוק העניין לעומק.
רשלנות רפואית הינה מצב שבו נותן טיפול רפואי, נתן טיפול בניגוד לסטנדרט טיפול סביר שנדרש ממנו, ושכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל (בד"כ מדובר בנזק משמעותי שגרם למטופל לנכות לצמיתות(. כל מקרה נבחן לגופו.
לצורך תביעת רשלנות רפואית, ראשית, יש לבדוק את כל החומר הרפואי ואת ההיסטוריה הרפואית של הנפגע, ולקבל חוות דעת מרופא אורתופד שהוא מומחה ברכיים, אשר יחווה דעתו ביחס לשני גורמים עיקריים: 1 – האם מדובר ברשלנות רפואית בניתוח הארתוסקופיה; 2 – האם יש נזק, כלומר נכות או החמרה בנכות והאם היא נגרמה בעקבות הניתוח הארתוסקופי שבוצע תוך כדי רשלנות.
יצויין כי במקרה שבו בוצע ניתוח סתם שלא לצורך, גם תיתכן תביעת רשלנות רפואית, כמובן שיש לבדוק היטב וביסודיות.
כמו כן, בהתאם לחוק זכויות החולה תשנ"ו – 1996, בסעיף 13 רבתי, על המטופל לתת הסכמה מדעת לניתוח. הרופא המנתח מחוייב למסור למטופל מידע בנוגע לניתוח שיאפשר למטופל להחליט האם להסכים לניתוח או לא. במסגרת המידע שעל הרופא למסור למטופל לפני הניתוח, הוא צריך להסביר למטופל: 1 – מהי האבחנה, הפרוגנוזה של מצבו הרפואי של המטופל. 2 – לתאר את המהות של הניתוח, המטרה של הניתוח, התועלת שבו ואת סיכויי הצלחת הניתוח. 3 – מהם הסיכונים בניתוח, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות. 4 – סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של היעדר הניתוח. הרופא צריך למסור למטופל את כל המידע הרפואי שצויין לעיל, בשלב מוקדם ככל האפשר ובאופן כזה שיאפשר למטופל הבנה מלאה של המידע הזה, בכדי שיוכל לקבל החלטה מושכלת האם לבצע את הניתוח או לא.
ייתכנו מקרים שבהם המידע שנזכר לעיל, לא נמסר למטופל לפני ניתוח ארתוסקופיה, וגם במצב כזה תיתכן אפשרות לתביעת רשלנות רפואית, כאשר, כאמור, כל מקרה ייבחן לגופו.
מכאן, במידה שהאמור במאמר זה נוגע אלייך, ניתן לבדוק מול משרדנו אפשרות לתביעה בגין רשלנות רפואית.
**אין לראות באמור לעיל ייעוץ רפואי כלשהוא. הכותב אינו רופא. אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי.
השאירו פרטים ונחזור אלכם בהקדם!
