COVID-19, וירוס הקורונה או מגיפת הקורונה נחתה עלינו כרעם ביום בהיר.

מדובר במגיפה ששינתה סדרי עולם והכתה בכולנו קשות בכל היבטי החיים.

בהתייחס להיבט הנזיקי, קיימות מספר תביעות בנזיקין שניתן, לפחות תיאורטית לתבוע בגין הקורונה – 

1 – תביעה מול המוסד לביטוח לאומי להכרה כתאונת עבודה. 

באופן עקרוני, ניתן לתבוע תאונת עבודה את המוסד לביטוח לאומי, באם נדבקת בקורונה במקום העבודה. יש להגיש בקשה לקבלת דמי פגיעה – שהיא בקשה להכרה כתאונת עבודה. להלן התנאים 

מתוך האתר של המוסד לביטוח לאומי:"…

…".

שימו לב מה שכתוב באתר הביטוח הלאומי – כי מי שנכנס לבידוד כתוצאה מחשיפה לחולה קורונה במקום העבודה, אבל לא נדבק בקורונה בעצמו – אז הוא לא יוכר כנפגע בעבודה. שימו לב לדקויות הללו.

לגבי תביעות לנכות – אנו עדיין לא יודעים אם מי שנדבק בקורונה תישאר לו נכות לצמיתות, ימים יגידו, וזאת כמובן רק אם הוכח קשר סיבתי.

2 – תביעה נזיקית בגין רשלנות מעביד

במידה שעובד נדבק בקורונה בגין רשלנות המעסיק – אז ייתכן שתהיה לו גם תביעה נזיקית כנגדו אם הפר הנחיות למשל, לא צמצם פעילות, לא הקפיד ופיקח על שמירת בידוד וכו'. 

3 – תביעות לפי חוק חוזה ביטוח – 

יש לבדוק אם קיימים ביטוחים במסגרת פרטית או במסגרת העבודה,  למשל עובדי עירייה, עובדי מדינה, וכו'. ייתכן שבגלל הקורונה ישנם מקרים שמבוטחים במסגרת הפוליסות השונות, למשל – אבדן כושר עבודה, למשל לא  עלינו ביטוח חיים. צריך לבדוק זאת פרטנית בהתאם לפוליסות. 

4 – תביעות אישיות נגד אנשים פרטיים מפרי בידוד ומפרי הנחיות – לא ארחיב בעניין. מדובר בתביעות נגד אנשים פרטיים כשהפיצוי ניתן מכיסם הפרטי. משרדנו לא עוסק בתביעות מסוג זה.   

5 – תביעות רשלנות רפואית – 

יכולים להתעורר שני סוגי מקרי רשלנות רפואית, לעניות דעתי:

א – רשלנות רפואית בטיפול בחולה קורונה 

ב – רשלנות רפואית בטיפול במחלה אחרת בגלל קדימות שניתנת לקורונה.

לגבי א – רשלנות רפואית בטיפול בחולה קורונה- תעלה השאלה האם הדבר חרג מסטנדרט רפואי סביר, ונצטרך לבדוק את הדבר לפי פרוטוקולים עדכניים שהיו באותו יום, לפעמים אפילו באותה שעה מכיון שהרפואה כל הזמן התקדמה והשתנתה תוך כדי תנועה וטיפול במגפה. 

לגבי ב – יהיה מעניין לראות בטווח זמן עתידי, אם בגלל הקדימות שניתנה לטיפול בחולי קורונה, למעשה ייתכן שנגרמה רשלנות רפואית בטיפול בסוגים טיפולים אחרים. נקודה מעניינת למחשבה שנדע את התשובה עליה רק בטווח זמן רחוק יותר. 

6 – תביעה נזיקית כנגד מוסדות/גופים ממשלתיים – 

בדומה לתביעה נזיקית מול מעביד, גם כאן נצטרך להוכיח קשר סיבתי בין הנזק לבין רשלנות המוסד או הגוף הנתבע. תביעה אופציונלית למשל – התרשלות בית אבות שהכניסו מבקרים או לא שמרו על ההנחיות – ונגרמו בו הידבקויות רבות שגרמו לנזק.

7 – תביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם – 1980 – 

תביעה כשנגרמה הדבקה כתוצאה משימוש במוצר פגום – למשל מסיכות, ציוד מגן וכיוצ"ב. אך שימו לב שכאן ישנן הגנות בחוק שמקשות על נטל ההוכחה.

בין היתר נצטרך להתגבר כאן על ההגנה המנויה בסעיף 4 (א) (2) – "

4. 
   (א)  בתובענה לפי חוק זה לא תהא ליצרן הגנה אלא באחת מאלה:

…

(2)   לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית שהיתה בעת שהמוצר יצא משליטתו, לא יכול היה היצרן לדעת שמבחינת התכנון לא עמד המוצר ברמת הבטיחות הסבירה;

".

______

יעלו כמה סוגיות ונקודות להכרעת בתי המשפט ונהיה חכמים בעוד כמה שנים טובות לדעתי,

כאשר הקושי בתביעות אלו בעיני,

בשאלת האחריות – מה יהיה מדד הסבירות שבתי המשפט יקבעו. לגבי חובת זהירות קונקרטית – היא כנראה תמיד תהיה קיימת במקרים הספציפיים, אבל מה תהיה חובת הזהירות המושגית שבתי המשפט יחייבו בה, כאשר מדובר במגיפה עולמית, בלתי מוכרת, שהטיפול בה מתפתח תוך כדי תנועה. 

קושי נוסף שאני רואה לנגד עיני בתביעות הללו – בעניין הקשר הסיבתי – 

במבחן הקשר הסיבתי העובדתי – מבחן "הסיבה שבלעדיה אין" – מבחן האלמלא,  נצטרך להוכיח בפינצטה, בהתאם לחקירות אפידמיולגוית וכו', שזה לא יהיה קל, אבל אפשרי. 

ומה קורה במקרים של גולגולת דקה – כאשר אנשים כבר היו נתונים להדבקה בקלות בגין מצב קודם או רקע נפשי קודם למשל – שאלות מעניינות שנדע לענות עליהן כנראה בעתיד.

במבחן הקשר הסיבתי המשפטי – השאלה היא האם בתי המשפט יהיו מעוניינים להציב נורמות שיקבעו שביחד עם הקשר הסיבתי העובדתי, קיים גם קשר סיבתי משפטי – :

במבחן הסיכון – האם נזק למשל של הדבקה מקורונה הוא מסוג הנזקים שמפניהם בא המחוקק להגן? 

במבחן הצפיות – האם בתי המשפט יקבעו שהגופים כמו מעבידים או המדינה או מוסדות למיניהם היו צריכים לצפות מראש באופן סביר שהתנהגות תוביל לנזק שנגרם לתובעים?

ובמבחן השכל הישר – יבחן בית המשפט אם ההתנהגות הרשלנית של הגופים למיניהם גרמה  עובדתית לנזק – וכאן כנראה תתקבל תשובה חיובית, אבל במבחן זה  – הקשר הסיבתי יכול להישלל אם לאחר ביצוע ההתנהגות הרשלנית, התערב גורם אחר ובלתי צפוי מסוג אירוע טבע בלתי צפוי ובלתי רגיל – למשל מגיפת הקורונה. נקודה למחשבה. 

*משרדנו עוסק בדיני נזיקין ומתמחה בתום זה כבר שנים רבות.

רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים שגויים שגרמו נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא השירותים היו מתבצעים בצורה נכונה. מקרים של רשלנות רפואית נחשבים למסובכים, לכן חשוב לבחור בעורך דין מנוסה ומקצועי שילווה אתכם בכל התהליך עד לקבלת הפיצוי ההולם. הכירו את עורכת הדין ריול עדיקה, המספקת ייעוץ וייצוג משפטי עבור מקרים כמו רשלנות רפואית ונזיקין

לכתבה המלאה באתר ואללה – לחצו

תביעת נזיקין – היא תביעה שבה אדם ניזוק בגופו אם לאחר תאונת דרכים, תאונת עבודה, רשלנות. 

אם נפצעתם, ולא קיבלתם את זכויותיכם, עו"ד ריול עדיקה תהיה הבן אדם הנכון לפנות אליו. ניסיון הרב בדגש על מקצועיות ויחס אישי הופכת את עו"ד ריול עדיקה למומחה עליו ניתן לסמוך בניהול תיקים מסובכים. 

לכתבה המלאה באתר כל העיר – לחצו

האדם הפרטי אשר נפגע נזק גוף, עלול למצוא את עצמו נאבק פעמים רבות עם גופים שאין לו יכולת לעמוד מולם – בין אם מדובר בארגון גדול, חברות ביטוח, ביטוח לאומי, או המדינה עצמה. לעיתים קרובות, הנזק מהמאבקים הללו הוא נזק כלכלי אך גם נזק נפשי והתמודדויות לא פשוטות. 

תביעת נזיקין, על פי רוב, היא הכלי העומד בפני האזרח הפרטי לקבל פיצוי על נזק הגוף שנגרם לו, אשר היא תסייע לו להצליח לעמוד על רגליו. 

מדוע לטרוח ולהתחיל בתביעת נזיקין?

עורך דין נזיקין בירושלים או בכל מקום אחר, עלול למצוא את עצמו פעמים רבות מנסה להסביר ללקוחותיו מדוע התהליך לוקח זמן כה רב. הוכחת הנזק במסגרת מאבק משפטי, יכולה לקחת חודשים ארוכים, ולעיתים אף שנים. אנשים רבים, אשר שומעים שהתהליך כה מורכב וארוך, עלולים להיבהל ולהימנע לחלוטין מהמאבק. פעמים רבות, מדובר בטעות ובהחלטה שהאדם אשר נגרם לו נזק מובל אליה על ידי הגורם הפוגע. תביעת נזיקין היא כלי שחשוב מאוד להשתמש בו. הוא מעניק לכם הגנה משפטית וכלי למיצוי הזכויות המגיעות לכם, וכן, כלי לקבלת פיצוי על הכסף שהוצאתם בגין נזק הגוף שנגרם לכם, וכן פיצוי בגין נזק עתידי. 

אחת ממטרות העל של תביעת הנזיקין לגבי נזק הגוף שנגרם לכם, היא למעשה, להשיב את המצב לקדמותו. אולם, מכיוון שמדובר בנזק שנגרם לגוף – אותו אי אפשר להשיב לקדמותו. לעיתים מדובר בפציעות קשות ולעיתים אף במוות חלילה, שכמובן לא ניתן להשיב לקדמותו, לפיכך הפיצוי שיתקבל מתביעת הנזיקין אמור לשקף את הכספים שנדרשו ושיידרשו גם בעתיד לשם שיקום האדם מהפציעה שנגרמה לו, וכשמדובר במוות חלילה – שיקום העיזבון או התלויים.  

אם אתם חוששים מתביעה ארוכה, חשוב שתסמכו על עורך הדין בנזיקין שמייצג אתכם. התביעות הללו אורכות זמן רב מאוד, מאחר שלוקח לגופים הגדולים זמן רב לחקור ולבדוק את האחריות שלהם לפצות את הניזוקים. לרוב, שולחים הגופים חוקרים, מזמינים חומר רפואי של הניזוק, וכל התהליך הזה אורך זמן רב מאוד, בין היתר גם בגלל הבירוקרטיה בגופים הגדולים. לכן, חשוב שתסמכו על עורך הדין שלכם, עורך דין נזיקין, שתפקידו ללחוץ על אותם הגופים הגדולים, לעקוב אחרי הנעשה, ובשעה שמסתיימות כל החקירות על ידי הגופים הגדולים, תפקידו להשיג את התוצאה האופטימלית והטובה ביותר עבורך.  

על פי מה יקבע בית המשפט את גובה הפיצוי

בית המשפט קובע את גובה הפיצוי בתביעת נזיקין על פי מספר לא מבוטל של מדדים, אותם השופטים לוקחים בחשבון לפני שהם קובעים את פסק הדין. אחד השיקולים המרכזיים בקבלת ההחלטה הוא מה גובה הנזק אשר נגרם לכם. מדובר בשיקול בעייתי, מאחר שעל נזק דומה, אשר נגרם לשני אנשים שונים, סכום הפיצוי יכול להיות אחר. למשל, אדם אשר עבר תאונת עבודה או תאונת דרכים ואיבד את כושר עבודתו, יקבל פיצוי הנגזר ממשכורתו החודשית. כך לדוגמא, פועל בניין אשר משתכר שכר נמוך יחסית, יקבל פיצוי כספי זעום, לעומת עובד הייטק אשר עבר את אותה פגיעה – יקבל פיצוי גבוה יותר. זאת מאחר כי הפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד, נגזר על פי רוב, מהמשכורת של הניזוק שהייתה לפני התאונה. שיקול נוסף אשר לוקח בית המשפט בחשבון, הוא גילו של הניזוק. ככל שהניזוק צעיר יותר, כך על פי רוב, הפיצוי יהיה גדול יותר, מכיוון שנותרו לצעיר עוד שנים רבות  לעבוד. זאת לעומת ניזוק מבוגר, אשר עבר את גיל העבודה, אז הפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד יהיה נמוך משמעותית, אם בכלל. 

מה לגבי עזרה של אחרים שעזרו לך להשתקם בגין הפציעה/תאונה?

בתביעת נזיקין, לוקחים בחשבון השופטים גם את העזרה שניתנה לכם על ידי אחרים, בסמוך לאחר התאונה וגם לעתיד. אם עזרה זו ניתנה בשכר/בכסף, יש לשמור קבלות ולהציג אותן לבית המשפט, אך גם אם ניתנה על ידי בן משפחה או מכר קרוב בחינם, יש לה ערך כספי, ולבית המשפט יש סמכות לכמת עזרה זו בפיצוי גלובלי כפי שייראה לו. 

כדאי שילווה אתכם בתהליך עורך דין שעליו אתם סומכים ועוסק בנזיקין

תביעות נזיקין הן תביעות מיוחדות, מאחר שלכל מקרה תנאי פתיחה שונים, נזק אחר ותוצאה ייחודית. כאשר אתם מחליטים לנהל תביעה מסוג זה, עליכם לבחור בעורך דין עליו אתם סומכים – כזה שיסייע לכם מבחינה נפשית לצלוח את התהליך, ויציג בפניכם תמונת מצב אובייקטיבית של מצבכם. כך תוכלו לתבוע בתביעה שיש לכם סיכוי גבוה שהיא תתקבל בבית משפט, או שתדעו מתי עדיף להתפשר ולסיים את המאבק בדרך הכי משתלמת עבורכם. חשוב לוודא שעורך הדין שבחרתם אכן עוסק בנזיקין, ושיש לו ניסיון בתביעות נזיקין, מכיוון שזהו תחום ייחודי ומורכב מאוד. לא כל עורך דין שמתעסק במשפט אזרחי בהכרח התעסק בתביעות נזיקין. זהו תחום ספציפי, עם כללים, חוקים ופסיקה משלו ולכן חשוב מאוד ללכת לאיש מקצוע שמבין בתחום הנזיקין. 

להרחבה – לחץ