כאמור לעיל, לשם הגשת תביעה לבית המשפט, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, קיימת חובה להגישה ביחד עם חוות דעת של מומחה רפואי, שבה רופא מומחה יכתוב באופן חד משמעי שהתקיימה רשלנות רפואית.
הרופא שכותב את חוות הדעת חייב להיות מומחה ספציפי בתחום שלגביו טוען הנפגע שהייתה רשלנות. למשל – אדם שנפגע במהלך צנתור בלב ובו פגעו לו באחד מכלי הדם ברשלנות – יהיה צורך בחוות דעת של קרדיולוג שמומחה בצנתורים, ולא ניתן למשל לקבל במקרה כזה חוות דעת מאורטופד, לצורך הדוגמא.
בנוסף לקביעה שהייתה רשלנות, רופא מומחה צריך לכתוב בחוות דעתו את היקף הנזק, כלומר, לרוב הקביעה תהיה כמה אחוזי נכות נותרו לנפגע. ככל שמדובר באחוזי נכות גדולים יותר לצמיתות, כך מדובר ב"קייס" גדול יותר.
חשוב לציין כי על פי רוב, ללא חוות דעת רפואית לא ניתן להגיש תביעה לבית המשפט בעילה של רשלנות רפואית, כך לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, בסעיף 87 (א) :"רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות; לחוות הדעת תצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת".
לעיתים, נדרש מומחה בתחום ספציפי שיקבע כי הייתה רשלנות, ומומחה נוסף שייקבע את שיעור הנזק. לעיתים נדרשות מספר התמחויות ספציפיות במקרים מורכבים.
כאמור לעיל, קבלת חוות דעת מאת רופא מומחה, כרוכה בעלויות לא מבוטלות שמגיעות לרוב לעשרות אלפי שקלים, דבר שיש לקחת בחשבון כאשר מעוניינים לתבוע בגין רשלנות רפואית, אך
יחד עם זאת, בפרקטיקה, הנוהג הוא ששכר טרחת עו"ד ברשלנות רפואית לרוב יילקח כאחוזים מסכום הפיצוי והדבר מקל על הנפגע מהבחינה הזו.